<h1>תוספות רי"ד — ע"ז מהדורא תליתאה</h1>
<h2>דף יד.</h2>
[ע"ז מ"ב ע"ב] באפרוחין כאן וכאן מותרין בבצים כאן וכאן אסורין. מה שפירש המורה שצריכין לאילן וגזור בהו רבנן כעל אילן עצמו, אינו נ"ל דא"כ כי אייתי עצים מעלמא נמי וקיננה בהן יאסרו, שהרי הקן צריך לאילן שיעמיד עליו, ונ"ל לפרש באפרוחים כאן וכאן מותר להתיזן בקנה, ולא גזרי' שמא יעלה באילן אפילו בהקדש דבנענוע בעלמא נפלי וא"צ לעלות באילן וליטלן, [אבל בבצים כאן וכאן אסור דחיישינן שמא יעלה באילן ליטלן], הילכך אפילו באשרה איכא למיגזר שמא יעלה באילן, ופתרון השיטה הוא כדפרישית במה"ק, עיין מ"ש במעילה בפ' ולד חטאת.
<h2>דף יח.</h2>
[ע"ז ס"ח ע"ב] דתנן הערלה וכלאי הכרם מצטרפין ר"ש אומר אין מצטרפין. פירוש ההוא דתנן גבי ערלה דמיירי כשנתערבו בהיתר, כדפרישית לעיל.
